לאחרונה מלאו עשר שנים לפרשייה שזעזעה את
צה"ל ואת המדינה כולה. ב-1.10.2000,
בקבר יוסף שליד שכם נפצע אנושות לוחם
משמר הגבול, מדחת יוסף ז"ל מכדור צלף
שחדר לצווארו. עד השעה 18:30 שבה נפטר
מפצעיו, למרות תחינות הפרמדיק בקשר, לא
נשלחו חיילי צה"ל לחלץ אותו.
יותר משלוש שעות
וחצי גסס מדחת ז"ל ודימם על רצפת
הבטון, בשעה שכוחות צבא גדולים שהיו
במרחק פחות מחמש דקות נסיעה, לא נקפו
אצבע להצלתו. בעלי התפקידים דאז: ראש
הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק, הרמטכ"ל
שאול מופז, אלוף הפיקוד יצחק איתן,
מפקד האוגדה בני גנץ, המח"ט יוסי אדירי
ואחרים - קבלו החלטה בדם קר שלא לשלוח
את צה"ל לחלץ את הפצוע.
ערך הרעות (לא
מפקירים פצועים בשטח) שעליו חונכו לוחמי צה"ל לדורותיהם, נרמס לעין כל.
לאחר
הארוע, צה"ל העלים את העובדות ופתח
במסע הונאה ששיאו התבטא בהחלטת ועדה
שפסקה בציניות שאין לה שיעור: "נבחרה
אופציית החילוץ המהירה ביותר"... עם
חברי הועדה, נמנו יורם יאיר, יואב
גלנט ואלעזר שטרן.
עד היום, איש מן
המעורבים לא לקח את האחריות.
איש לא הודה באמת.